אפרת נתן
עבודות 1970-2016זהו אתר המאגד את עבודותיה של אפרת נתן, מחלוצות האמנות המושגית ואמנות הגוף בישראל.
נתן נולדה ב-1947 בקיבוץ כפר-רופין שבעמק בית שאן, ובו חיה עד ראשית שנות ה-70, עת החלה את פעילותה האמנותית. מוטיבים מהמרחב שהקיף אותה בסביבת ילדותה משמשים נקודת מוצא לרבות מעבודותיה: ארבע רוחות השמים; הארץ ושמי הלילה זרועי הכוכבים; נוף בקעת בית שאן וערוץ הירדן; בתי הקיבוץ הצנועים והמיטה בתוכם. מוטיבים אלה הופנמו בתודעת הגוף שלה ודרכה התגלגלו אל האמנות. עבודותיה מתאפיינות ב"הסתפקות במועט"; צורותיהן פשוטות והן עשויות מחומרי יומיום, לרוב בטווח שבין השחור ללבן. החומרים והחפצים המשמשים אותה נושאים מטען מלא תוכן. הגופיות למשל, שאותן היא קושרת, מותחת, קורעת או מפוררת, צוברות בכל הופעה שלהן עוד משמעות: כפריט-לבוש בסיסי של הפועל החלוץ, כדימוי של הגוף הפרטי ואף כגרמי שמים ועננים, הנשקפים בחלון גדול ומציעים שלל אפשרויות למבטו של הדמיון. כמו הגופיות כך גם חומרים כמו חלב ובצק, רשת-חלונות, כילה ותקליטים: מקורם בסביבת ילדותה בשנות ה-50, ובמרוצת השנים הם צברו משמעויות ביחס לאירועי השעה בארץ, להוויה המקומית ולתולדות האמנות לתקופותיה.
האתר הותקן במסגרת שיעור ”שימור דיגיטלי” במכללת סמינר הקיבוצים, והוא פרי עמלה של קבוצה נמרצת של תלמידות שחקרו, קטלגו, סרקו, המירו, תמללו וארגנו את החומרים לצורה לכידה.
עבודות
1970-1979
טקסטים
מבחר כתובים על עבודתהטלי תמיר
עבודת המירוק ומרחב החשֵכה: הקוסמולוגיה הפרטית של אפרת נתן
"יסודות עבודתה של אפרת נתן נטועים בחוויות ילדותה בקיבוץ כפר־רופין שבעמק בית שאן, בשלהי שנות ה־40 ובראשית שנות ה־50 למאה ה־20, אך בהשוואה לאמנים אחרים שצמחו בתנועה הקיבוצית, בני דורה וצעירים ממנה, גישתה מתייחדת ושונה באופן עקרוני. עבודתה של נתן אינה מכוונת לביקורת אידיאולוגית או להערכה מחודשת של החברה הקיבוצית; היא ניזונה מחוויות חושיות "קדומות", חלקן "קדם־תודעתיות", הקשורות במרחב המסוים והמועצם שבו גדלה ושאותן היא שוזרת לרבדים מיתיים ומטאפוריים. ממרחק הזמן שעבר, נתן מעבדת את חומרי היסוד הללו של ילדותה וקושרת אותם לשאלות של זהות ומרחב."
נועם גל
פסל ראש, דגל, חלב: אפרת נתן בין מיצג לצילום
"מן הניסיון לפענח את מעמדה של המצלמה ביצירתה של אפרת נתן, עולה כי הוא אינו מושתת על ניגוד מהותי או מושגי בין מיצג לצילום, או מהיררכיה של נוכחות וממשות ושל מדיום חי וחולף מול מדיום קר ונצחי. הנחות אלו – המקובלות על רבים בשדה האמנות גם כיום – זרות לה. נראה שעבודותיה של נתן מזמינות ארגון מחודש של היחס בין המדיומים, וזאת לא על בסיס של ניגוד או סתירה. ההנגדה הבינארית בין הצילום למדיומים אחרים נגזרת, בין השאר, מהבנות רזות של המצלמה כלא יותר ממנגנון מתעד. אלא שכאן, במקום יחס של ניגוד, מוצע יחס של השקה חולפת בין הפעלת עין המצלמה לבין הפעלת המבט או עינה של האמנית".
איה מירון
כדור השלג מבית שאן
"לובן השלג החריג שירד בחורף 1950 על כפר-רופין – הקיבוץ שבו גדלה אפרת נתן באחד האזורים החמים בארץ, עמק בית שאן – מזג בו משהו מהנוף האירופי שממנו הגיעו הוריה, ומן הסתם כפה הזרה על הנוף המוכר. בתוך ההקפאה הכמו־צילומית של תנועת החיים והעבודה בקיבוץ, יצר "חבר קיבוץ נחמד“ צורה לבנה, כדורית ופשוטה בממדי ידיים, ומסר אותה בתנועה אחת לכיוון גופה של נתן הקטנה. בזיכרון החי והראשוני הזה טמונים כמה מן היסודות המהותיים לרבות מעבודותיה: יצירה פשוטה ומיידית מחומרים זמינים בסביבה הקרובה; נוכחות בולטת של הצבע הלבן, לרוב ביחסים עם רקע כהה; התייחסות למרחב הפיזי האופף שבו מסתמנת תנועת גופים בכיוונים מוגדרים; יחסים מובחנים בין גדול לקטן; ואולי המהותי והחשוב מכולם – שילוב ייחודי של מינימליזם השואף לצמצום צבעוני וצורני, עם אמנות־גוף".
אמיתי מנדלסון
גופ־יה: המטפחת של אפרת נתן
"שילוב מקורי של איקונוגרפיה, סמלים ורעיונות הקשורים למסורת הנוצרית יצקו ביצירתה רבדים עמוקים, שלא תמיד נגלים במבט ראשון. דמות ישו אינה מופיעה אמנם בעבודותיה באופן ישיר, אך הדיה וסמליה מונחים בעומק יצירתה ומעידים על עניינה המרכזי: החלוציות וערכי הסוציאליזם והקולקטיביזם של ראשית ההתיישבות הציונית, הנקשרים אצלה בחוויה פרטית של הגוף ופגיעותו. דמות ישו, כמי שמייצג את החלש והפגיע, אך גם את התגשמות האל בבשר, פוקדת אפוא כמה מעבודותיה המרכזיות ומלמדת על עיסוקה המיוחד של נתן במורשת החזותית של הנצרות, כפי שחדרה אל נימיה העמוקים של ההוויה הישראלית".
עבודות
1992-2016
חרמשים, 2002-2011
"אוהל", 2011
"שינה ללא חלומות", 1992
"נוקטורנו", 2005
חפצים קטנים, 1994-2007
"הלילה ה12", 2002
גופיות, 1994-2016
"פניקס", 2007
על האתר
קרדיטים ודברי הסברתודתנו נתונה לאיה מירון, לאורנה שחף וצוות הספריה בקמפוס האמנויות של הסמינר, לכותבי הטקסטים, לד"ר הדרה שפלן קצב, ולאפרת נתן עצמה.
אם לא מצוין אחרת, את כל הטקסטים לאתר כתבה איה מירון, והם לקוחים מתוך הטקסט "כדור השלג מבית שאן" שכתבה לכבוד תערוכה במוזיאון ישראל ב2016 (וזמין לקריאה באתר כאן).
האתר הותקן במסגרת שיעור ”שימור דיגיטלי” במכללת סמינר הקיבוצים, והוא פרי עמלה של קבוצה נמרצת של תלמידות שחקרו, קטלגו, סרקו, המירו, תמללו וארגנו את החומרים לצורה לכידה. על אלה נמנות מיכל אורמן, נעמה בארי, ירדן גולדמן, מאיה ון סוסט, אלמוג זליג, נעה חי, מור טישלר, שירן פרידלנד, מור קצמן, אילת רוזנברג, נגה רוזמן וקתרין שירם.