"אב אם בן בת"

1974

חוברת "סטנסיל",  הדפסה במכונת כתיבה ושרטוט בעט

"יד ימין, רגל שמאל"

1976

טוש לבן והדפסת מכונת כתיבה על נייר שחור 30X20 ס"מ

הד לניגודיות הראשונית הזאת, ולצילום חסר הצבע ששימר את הראָיות מתקופת ילדותה, מתנסח בעבודתה של נתן בשפה מצומצמת של שחור־לבן. מבחינת נתן, הניגוד בין השחור ללבן מייצר תחושה של אינטימיות בהיותו קשור ליסודות מוקדמים בתודעתה, כמו הפצעה של אור לעומת התפשטות החשֵכה, או זכרון הגופייה הלבנה על גופו של אביה כנגד האפלולית של פנים החדר. היא אינה מוהלת את השחור והלבן לנוסטלגיה אפרורית או לאסתטיקה מקומית של "דלות החומר“, אלא בונה באמצעותם מתח פנימי הנושא משמעות קיומית ואתית: מתח שנוצר בין המחוות הפולחניות של פרויקט המירוק וההלבנה – לבין התפשטות משתרעת, מרחבית, של חשֵכה מעובה.

מתוך: טלי תמיר, "עבודת המירוק ומרחב החשכה: הקוסמולוגיה הפרטית של אפרת נתן", סיד וזפת, מוזיאון ישראל, 2016

"תבנית"

1977

קרטון צבוע שחור, שרטוט בטוש לבן